סנהדרין  פרק  רביעי   אחד דיני ממונות  ( לח: )       Sanhedrin 38b  ❃

גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות.

עגבותיו - אמר רב אחא: מאקרא דאגמא.

אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה - הוצבר עפרו, שניה - נעשה גולם, שלישית - נמתחו אבריו, רביעית - נזרקה בו נשמה, חמישית - עמד על רגליו, ששית - קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית - עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית - נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית - סרח, אחת עשרה - נידון, שתים עשרה - נטרד והלך לו.

שנאמר (תהלים מ"ט) אדם ביקר בל ילין.

אמר רמי בר חמא: אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה, שנאמר (תהלים מ"ט) נמשל כבהמות נדמו.

(שע"ה בסו"ף ארמ"י סימן).

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו?

אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו?

אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם (תהלים ח') מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם.

וכן כת שניה.

כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו?

כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.

כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין, אמרו לפניו: רבונו של עולם, לא יפה אמרו ראשונים - לפניך?

אמר להן: (ישעיהו מ"ו) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל וגו'.

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר (דברים ד') למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים (ועד קצה השמים), כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר (תהלים קל"ט) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה.

אמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה, שנאמר, למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים עד קצה השמים, כיון שסרח - הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר אחור וקדם צרתני וגו'.

קשו קראי אהדדי - אידי ואידי חדא מידה היא.

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר (תהלים קל"ט) ולי מה יקרו רעיך אל.

והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב זה ספר תולדת אדם - מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו.

כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, אמר ולי מה יקרו רעיך אל.

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר (בראשית ה') ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה - אן נטה לבך.

רבי יצחק אמר: מושך בערלתו היה, כתיב הכא (הושע ז') והמה כאדם עברו ברית וכתיב התם (בראשית ט') את בריתי הפר.

רב נחמן אמר: כופר בעיקר היה, כתיב הכא עברו ברית וכתיב התם (את בריתי הפר) (ירמיהו כ"ב) ואמרו על אשר עזבו (את) ברית ה' (אלהי אבותם) (מסורת הש"ס: אלהיהם).

תנן התם, רבי אליעזר אומר: הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס.

אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא אפיקורוס נכרי, אבל אפיקורוס ישראל - כל שכן דפקר טפי.

אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים תשובתן בצידן, (בראשית א') נעשה אדם בצלמנו (ואומר) (בראשית ד') ויברא אלהים את האדם בצלמו.

(בראשית י"א) הבא נרדה ונבלה שם שפתם - (בראשית י"א) וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל.

(בראשית ל"ה) כי שם נגלו אליו האלהים.

- (בראשית ל"ה) לאל הענה אתי ביום צרתי.

(דברים ד') כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (שמואל ב' ז') ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם.

(דניאל ז') עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב.

הנך למה לי?

- כדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר (דניאל ד') בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא.

התינח כולהי, עד די כרסון רמיו מאי איכא למימר?

- אחד לו ואחד לדוד, דתניא: אחד לו ואחד לדוד, דברי רבי עקיבא, אמר לו רבי יוסי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול?

אלא: אחד לדין ואחד לצדקה.

קבלה מיניה או לא קבלה מיניה?

- תא שמע, דתניא: אחד לדין ואחד לצדקה, דברי רבי עקיבא, אמר לו רבי אלעזר בן עזריא: עקיבא מה לך אצל הגדה?

כלך אצל נגעים ואהלות אלא: אחד לכסא, ואחד לשרפרף.

כסא - לישב עליו, שרפרף - להדום רגליו.

אמר רב נחמן: האי מאן דידע לאהדורי למינים כרב אידית - ליהדר, ואי לא - לא ליהדר.

אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב (שמות כ"ד) ואל משה אמר עלה אל ה', עלה אלי מיבעי ליה אמר ליה: זהו מטטרון, ששמו כשם רבו, דכתיב (שמות כ"ד) כי שמי בקרבו.

- אי הכי ניפלחו ליה - כתיב (שמות כ"ג) אל תמר בו - אל תמירני בו.

- אם כן לא ישא לפשעכם למה לי?

- אמר ליה: הימנותא בידן, דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה, דכתיב (שמות ל"ג) ויאמר אליו אם אין פניך הלכים וגו'.

אמר ליה ההוא מינא לרבי ישמעאל ברבי יוסי: כתיב (בראשית י"ט) וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת ה', מאתו מיבעי ליה - אמר ליה ההוא כובס: שבקיה, אנא מהדרנא ליה, דכתיב (בראשית ד') ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך, נשיי מיבעי ליה אלא: משתעי קרא הכי, הכא נמי - מתשעי קרא הכי.

- אמר ליה: מנא לך הא - מפירקיה דרבי מאיר שמיע לי.

דאמר רבי יוחנן: כי הוה דריש רבי מאיר בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא, תילתא אגדתא, תילתא מתלי.

ואמר רבי יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר, ואנו אין לנו אלא שלש:


his head from Erez Yisrael,(1) his limbs from other lands, and his private parts, according to R`Aha, from Akra di Agma.(2)

R`Johanan(3) B`Hanina said: The day consisted of twelve hours.

In the first hour, his [Adam's] dust was gathered; in the second, it was kneaded into a shapeless mass.

In the third, his limbs were shaped;(4) in the fourth, a soul was infused into him; in the fifth, he arose and stood on his feet; in the sixth, he gave [the animals] their names; in the seventh, Eve became his mate; in the eighth, they ascended to bed as two and descended as four;(5) in the ninth, he was commanded not to eat of the tree, in the tenth, he sinned; in the eleventh, he was tried, and in the twelfth he was expelled [from Eden] and departed, for it is written, Man abideth(6) not in honour.(7)

Rami B`Hama said: A wild beast has no dominion over man unless he appears to it as a brute,(8) for it i written.

Men are overruled(9) when they appear as beasts.(10)


(Mnemonic: When;(11) The End; Aramaic.)

Rab Judah said in Rab's name: When the Holy One, blessed be He, wished to create man, He [first] created a company of ministering angels and said to them: Is it your desire that we make a man in our image?

They answered: Sovereign of the Universe, what will be his deeds?

Such and such will be his deeds, He replied.

Thereupon they exclaimed: Sovereign of the Universe, What is man that thou art mindful of him, and the son of man that thou thinkest of him?(12)

Thereupon He stretched out His little finger among them and consumed them with fire.

The same thing happened with a second company.

The third company said to Him: Sovereign of the Universe, what did it avail the former [angels] that they spoke to Thee [as they did]?

the whole world is Thine, and whatsoever that Thou wishest to do therein, do it.

When He came to the men of the Age of the flood and of the division [of tongues] whose deeds were corrupt, they said to Him: Lord of the Universe, did not the first [company of angels] speak aright?

Even to old age I am the same, and even to hoar hairs will I carry,(13) He retorted.

Rab Judah said in Rab's name: The first man reached from one end of the world to the other, as it is written, Since the day that God created man upon the eath, even from the one end of Heaven unto the other.(14)

But when he sinned, the Holy One, blessed be He, laid His hand upon him and diminished him, as it is written, Thou hast hemmed me in behind and before, and laid Thy hands upon me.(15)

R`Eleazar said: The first man reached from earth to heaven, as it is written, Since the day that God created man upon the earth, and from one end of the Heaven [to the other].(16)

But when he sinned, the Holy One, blessed be He, laid His hand upon him and diminished him, for it is written, Thou hast hemmed me in behind and before etc.(15)

But these verses contradict each other! - Both measurements are identical.(17)

Rab Judah also said in Rab's name: The first man spoke Aramaic,(18) for it is written, How weighty are thy thoughts unto me, God.(19)

And that is what Resh Lakish meant when he said: What is the meaning of the verse, 'This is the book of the generations of Adam?(20)

It is to intimate that the Holy One, blessed be He, showed him [Adam] every generation and its thinkers,(21) every generation and its sages.

When he came to the generation of Rabbi Akiba, he [Adam] rejoiced at his learning but was grieved at his death,(22) and said: How weighty(23) are Thy friends(24) to me, O God.(19)

Rab Judah also said in Rab's name: Adam was a Min,(25) for it is written, And the Lord God called unto Adam and said unto him, Where art thou?(26) i.e., whither has thine heart turned?

R`Isaac said: He practised episplasm:(27) For here it is written, But like man, [Adam] they have transgressed the covenant;(28) whilst elsewhere it is said, He hath broken my covenant,(29) R`Nahman said: He denied God.(30)

Here it is written, THey have transgressed the covenant;(28) whilst elsewhere it is stated, [He hath broken my covenant,(31) and again,] Because they forsook the covenant of the Lord their God.(32)

We learnt elsewhere:(33) R`Eliezer said: Be diligent to learn the Torah and know how to answer an Epikoros.(34)

R`Johanan commented: They taught this only with respect to a Gentile Epikoros; with a Jewish Epikoros, it would only make his heresy more pronounced.(35)

R`Johanan sad: In all the passages which the Minim have taken [as grounds] for their heresy,(36) their refutation is found near at hand.

Thus: Let us make man in our image,(37) - And God created [sing.] man in His own image;(38) Come, let us go down and there confound their language,(39) - And the Lord came down [sing.] to see the city and the tower;(40) Because there were revealed [plur.] to him God,(41) - Unto God who answereth [sing.] me in the day of my distress;(42) For what great nation is there that hath God so nigh [plur.] unto it, as the Lord our God is [unto us] whensoever we call upon Him [sing.];(43) And what one nation in the earth is like thy people, [like] Israel, whom God went [plur.] to redeem for a people unto himself [sing.],(44) Till thrones were placed and one that was ancient did sit.(45)

Why were these(46) necessary?

To teach R`Johanan's dictum; viz. : The Holy One, blessed be He, does nothing without consulting His Heavenly Court,(47) for it is written, The matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the Holy Ones.(48)

Now, that is satisfactory for all [the other verses], but how explain Till thrones were placed? - One [throne] was for Himself and one for David.(49)

Even as it has been taught: One was for Himself and one for David: this is R`Akiba's view.

R`Jose protested to him: Akiba, how long will thou profane the Shechinah?(50)

Rather, one [throne] for justice, and the other fo mercy.

Did he accept [this answer] from him or not?

Come and hear! For it has been taught: One is for justice and the other for charity; this is R`Akiba's view.

Said R`Eleazar B`Azariah to him: Akiba, what hast thou to do with Aggada?

Confine thyself to [the study of] Nega'im and Ohaloth.(51)

But one was a throne, the other a footstool: a throne for a seat and a footstool in support of His feet.

R`Nahman said: He who is as skilled in refuting the Minim as is R`Idith,(52) let him do so; but not otherwise.

Once a Min said to R`Idith: It is written, And unto Moses He said, Come up to the Lord.(53)

But surely it should have stated, Come up unto me! - It was Metatron(54) [who said that], he replied, whose name is similar to that of his Master,(55) for it is written, For my name is in him.(56)

But if so, [he retorted,] we should worship him! The same passage, however, - replied R`Idith says: Be not rebellious(57) against him, i.e., exchange Me not for him.

But if so,(58) why is it stated: He will not pardon your transgression?(59)

He answered: By our troth(60) we would not accept him even as a messenger,(61) for it is written, And he said unto him, If Thy [personal] presence go not etc.(62)

A Min once said to R`Ishmael B`Jose: It is written, Then the Lord caused to rain upon Sodom and Gomorrah brimstone and fire from the Lord:(63) but from him should have been written! A certain fuller(64) said, Leave him to me, I will answer him.

[He then proceeded,' It is written, And Lamech said to his wives, Ada and Zillah, Hear my voice, ye wives of Lamech;(65) but he should have said, my wives! But such is the Scriptural idiom - so here too, it is the Scriptural idiom.

Whence do you know that?

asked he [R`Ishmael].

- I heard it in a public discourse(66) of R`Meir, [he answered].

Even as R`Johanan said: When R`Meir used to deliver his public discourses, a third was Halacha, a third Haggadah, and a third consisted of parables.

R Johanan also said: R`Meir had three hundred parables of foxes, and we have only three left,(67)


(1) His head, the most exalted part of his body, comes from Eretz Yisrael the most exalted of all lands.

(2) [A town near Pumbeditha (Obermeyer, op. cit. 237, n. 3) , notorious on account of the loose morals of its inhabitants, v. Ginzberg, Legends V, 15.]

(3) V. l.: R. Ahai.

(4) Lit., 'Extended'.

(5) I.e., Cain and his twin sister were born. V. Yeb. 62a. Abel and his other twin sister were born after they sinned. V. Tosaf. a.l. ihkh

(6) , lit., 'tarrieth not over night'.

(7) Ps. XLIX, 13.

(8) Man's majesty keeps the wild beasts in check only as long as he does not descent to their level. kanb

(9) , He is like the beasts that perish.

(10) Ps. XLIX, 13.

(11) Lit., 'hour'.

(12) Ps. VIII, 5.

(13) Isa. XLVI, 4. I.e., I shall suffer mankind under all conditions.

(14) Deut. IV, 32.

(15) Ps. CXXXIX, 5.

(16) Rashal rightly deletes the bracketed passage, because on this dictum the verse must be read: He created man upon the earth and reaching up to the end of Heaven, i.e., he reached from earth to Heaven.

(17) [The gigantic stature of Adam plays an important part in the system of many Gnostic sects, v. Ginzberg, op. cit. V, 79.]

(18) [This may have been said in justification of the abandonment by the Babylonian Jews of the Hebrew language in favour of Aramaic.] reh lhgr

(19) Ps. CXXXIX, 17. This Psalm deals with the creation of man. 'weighty', and 'thoughts' are Aramaisms.

(20) Gen. V, 1.

(21) Lit., 'exponents'.

(22) R. Akiba was executed by Tineius Rufus after being most cruelly tortured. Cf. Ber. 61b.

(23) Perhaps to be understood here with a twofold meaning: weighty = honoured; and weighty = a source of heaviness and grief. lhgr

(24) is probably here taken in its usual Hebrew meaning, "Thy friends',

(25) V. Glos. V. p. 234, n. 4; it is to be observed that Min is contrasted (in the next passage) with unbeliever.

(26) Gen. III, 9.

(27) I.e., he removed the mark of circumcision.

(28) Hos. VI, 7.

(29) Gen. XVII, 14. with reference to circumcision.

(30) Lit. 'the fundamental (principle) '.

(31) Gen. XVII, 14. Ms. M. omits the bracketed passage; rightly so, for it is irrelevant.

(32) Jer. XXII, 9, referring to belief in God.

(33) Aboth II, 14. xuruehpt

(34) Who endeavours to draw support from the Torah for his beliefs. [ is derived from the personal name, Epicurus, and is adopted by rep the Talmud for the sake of the play upon the word 'to be free from restraint'. To denote one who denies God and his commandments, v. Herford, Christianity in Talmud p. 120.]

(35) Lit., 'He is more lawless.' With him, therefore, discussion is not advised since he is deliberate in his negation and not therefore easily dissuaded (Rashi) .

(36) E.g., where God is spoken of in the plural.

(37) Gen. I, 26.

(38) Ibid. 27.

(39) Gen. XI, 7.

(40) Ibid. 5.

(41) Ibid. XXXV, 7.

(42) Ibid. 3.

(43) Deut. IV, 7.

(44) II Sam. VII, 23.

(45) Dan. VII, 9.

(46) Plural forms. thknp

(47) , 'family'v. p. 675.

(48) Dan. IV, 14.

(49) The Messiah.

(50) By asserting that a human being sit beside Him.

(51) Names of Treatises in the Seder Tohoroth, the most difficult in the whole of the Talmud. V. infra 67b. R. Akiba was a great authority on these laws, whereas his Haggadic interpretations were not always acceptable. [This interpretation involved the same danger as that of R. Akiba's first interpretation in that it tended to obscure the true monotheistic concept of God.]

(52) [Ms. M.: R. Idi.]

(53) Ex. XXIV, 1.

(54) Name of an Angel, probably derived from metator, guide. In Talmud and Midrash he is regarded notably as the defender of the rights of Israel (cf. Hag. 16a) . iuryyn hsa

(55) Cf. Rashi on Ex. XXIII, 21. The numerical value of Metatron () is equal to that of (the Almighty) viz. 314.

(56) Ex. XXIII, 21. rn, run

(57) is here taken, in the sense of 'exchange', from .

(58) That he is not to be worshipped, but God alone.

(59) Ibid. Surely, he has no authority to do so.

(60) Lit., 'we hold the belief.'

(61) Lit., 'Postman' - of forgiveness.

(62) Ex. XXXIII, 15. [The Min was a believer in the doctrine of two rulers and he sought support for this belief from Ex. XXIV, 1. R. Idith met his argument by showing that even Metatron was accepted by Jews only as guide, and in no sense a second god. For a full discussion of the passage, v. Herford, op. cit. p. 285ff.]

(63) Gen. XIX, 24

(64) A figure frequently mentioned in the Talmud as of a specific type. V. e.g., Ber. 28a, Ned. 41a. [In Roman literature, he is an object of ridicule; in rabbinic lore, he plays a more dignified role.]

(65) Gen. IV, 23. terhp

(66) v. supra p. 178 n. 3.

(67) Probably of those collected by R. Meir, since many other fox fables are found scattered throughout the Talmud and Midrash. Cf. Ber. 61b; Eccl. Rab. V. 14.