סוכה  פרק  שני   הישן תחת המטה  ( כט· )       Sukkah 29a  ❃

כי הא (דרבה) (מסורת הש"ס: [דרבא ורמי]) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי, והדר מעייני בסברא.

אמר רבא: מאני משתיא במטללתא, מאני מיכלא - בר ממטללתא.

חצבא ושחיל - בר ממטללתא ושרגא במטללתא, ואמרי לה: בר ממטללתא.

ולא פליגי: הא - בסוכה גדולה, הא - בסוכה קטנה.

ירדו גשמים.

תנא: משתסרח המקפה של גריסין.

אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא קא מייתי ציבותא.

אמר להו רב יוסף: פנו לי מאני מהכא.

- אמר ליה אביי: והא תנן משתסרח המקפה - אמר ליה: לדידי, כיון דאנינא דעתאי - כמי שתסרח המקפה דמי לי.

תנו רבנן: היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד - אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו.

היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד - אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור.

- איבעיא להו: עד שיעור, או עד שיאור?

תא שמע: עד שיאור, ויעלה עמוד השחר.

תרתי?

אלא אימא: עד שיעור ויעלה עמוד השחר.

משל למה הדבר דומה.

איבעיא להו: מי שפך למי?

- תא שמע, דתניא: שפך לו רבו קיתון על פניו, ואמר לו: אי אפשי בשמושך.

תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לכל העולם כולו.

משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מפניהם והושיבם בחושך.

תניא, רבי מאיר אומר: כל זמן שמאורות לוקין - סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שמלומדין במכותיהן.

משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג - מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג.

תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה - סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה.

לוקה במזרח - סימן רע ליושבי מזרח, במערב - סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע - סימן רע לכל העולם כולו.

פניו דומין לדם - חרב בא לעולם, לשק - חיצי רעב באין לעולם, לזו ולזו - חרב וחיצי רעב באין לעולם.

לקה בכניסתו - פורענות שוהה לבוא, ביציאתו - ממהרת לבא.

ויש אומרין חילוף הדברים.

ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה, שנאמר (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים.

ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר (ירמיהו י) כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ואין ישראל יחתו.

תנו רבנן: בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה, ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה, ועל משכב זכור, ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.

ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין: על כותבי (פלסתר) (מסורת הש"ס: [פלסטר]) ועל מעידי עדות שקר, ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל, ועל קוצצי אילנות טובות.

ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות: על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית,


As was the case of Raba(1) B`Hama when he was standing before R`Hisda, [first] they ran over the Gemara together, and then they investigated the reasons.

Raba said, Drinking vessels may be kept in the Sukkah,(2) eating utensils(3) [must be taken] outside the Sukkah.(4)

Earthenware pitchers and wooden pails [must be kept] outside the Sukkah.

A lamp(5) [may be kept] within the Sukkah, while some say [that it must be kept] outside the Sukkah; but there is no difference of opinion between them, the former referring to a large Sukkah and the latter to a small one.(6)

IF RAIN FELL.

A Tanna taught, When a porridge of beans(7) would become spoilt.(8)

Abaye was seated before R`Joseph in a Sukkah.

The wind blew and brought down chips(9) [into the food].

R`Joseph(10) said to them, 'Remove the vessels for me hence' - Abaye said to him, 'But have we not learnt, WHEN THE PORRIDGE WOULD BECOME SPOILT? '(11) He answered him, 'For me, who am fastidious, this is like the porridge becoming spoilt'.

Our Rabbis taught, If he was eating in the Sukkah, and rain fell, and he left [the Sukkah],(12) he need not trouble to return there(13) until he has finished his meal.

If he was sleeping in the Sukkah and rain fell and he left,(14) he need not trouble to return until it is dawn.

They asked them, [Is the reading] sheye'or(15) or sheye'or?(16) - Come and hear, [It has been taught,] 'Until sheye'or(16) and the morning star appear'.

[Now(17) how are the] two(18) [to be reconciled]?

Consequently you must read, Until sheye'or(19) and the morning star appear.(20)

THEY PROPOUNDED A PARABLE.

TO WHAT CAN THIS BE COMPARED.

They asked them, Who POURED upon whom?(21)

Come and hear: For it has been taught: The master poured the pitcher over his face and said, 'I have no desire for your service

Our Rabbis taught,(22) When the sun is in eclipse, it is a bad omen for the whole world.

This may be illustrated by a parable.

To what can this be compared?

To a human being who made a banquet for his servants and put up for them a lamp.

When he became wroth with them he said to his servant, 'Take away the lamp from them, and let them sit in the dark'.

It was taught: R`Meir said, Whenever the luminaries are in eclipse, it is a bad omen for Israel(23) since they are inured to blows.(24)

This may be compared to a school teacher who comes to school with a strap in his hand.

Who becomes apprehensive?

He who is accustomed to be daily punished.

Our Rabbis taught, When the sun is in eclipse it is a bad omen for idolaters; when the moon is in eclipse, it is a bad omen for Israel,(23) since Israel reckons by the moon(25) and idolaters by the sun.(26)

If it(7) is in eclipse in the east, it is a bad omen for those who dwell in the east; if in the west, it is a bad omen for those who dwell in the west; if in the midst of heaven it is bad omen for the whole world.

If its face is red as blood, [i a sign that] the sword is coming to the world; if it is like sack-cloth,(28) the arrows of famine are coming to the world; if it resembles both, the sword and the arrows of famine are coming to the world.

If the eclipse is at sunset(29) calamity will tarry in its coming; if at dawn, it hastens on its way: but some say the order is to be reversed.

And there is no nation which is smitten that its gods are not smitten together with it, as it is said, And against all the gods of Egypt I will execute judgments.(30)

But when Israel fulfil the will of the Omnipresent, they need have no fear of all these [omens] as it is said, Thus saith the Lord,' Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven, for the nations are dismayed at them,(31) the idolaters will be dismayed, but Israel will not be dismayed.

Our Rabbis taught, On account of four things is the sun in eclipse: On account of an Ab Beth din(32) who died and was not mourned(33) fittingly; on account of a betrothed maiden who cried out aloud in the city and there was none to save her;(34) on account of sodomy, and on account of two brothers whose blood was shed at the same time.

And on account of four things are the luminaries(35) in eclipse: On account of those who perpetrate forgeries, on account of those who give false witness; on account of those who rear small cattle in the land of Israel;(36) and on account of those who cut down good trees.(37)

And on account of four things is the property of householders given into the hands of the government: On account of those who retain in their possession bills which have been paid;(38) on account of those who lend money on usury;


(1) Cur. edd. in parenthesis 'of Rabbah'. Var. lec., Rami.

(2) Even after use.

(3) After they have been used.

(4) The former remain clean after use, the latter do not.

(5) Though it is an earthen vessel.

(6) Of the minimum size of seven handbreadths.

(7) Which even slight rain spoils.

(8) It is permitted to leave the Sukkah.

(9) Of the roof.

(10) Who was very fastidious (Cf. Pes. 113b) .

(11) It is permitted to leave the Sukkah.

(12) In order to finish his meal in the house.

(13) Lit., 'to go up'; when the rain stops.

(14) To finish his sleep in the house.

(15) 'That he awakens', i.e., if he happened to awake during the night and the rain stopped he must return forthwith.

(16) 'It dawn'.

(17) If the reading is sheye'or ('it dawn') .

(18) Seeing that 'dawn' is later than the time 'the morning star appears'.

(19) 'He awakens'.

(20) Sc. both conditions are required. If, for instance, he awoke at midnight he need not return to the Sukkah because it is not yet dawn, and if it dawned before he awoke he need not be awakened.

(21) Sc. does the pronoun refer to the SLAVE or the MASTER, i.e., the improper conduct of Israel or God's disdainful rejection?

(22) The following topics are suggested by the previous mention of rain as a bad omen.

(23) The euphemism 'enemies of Israel' in the original is used for Israel.

(24) More than any other people. If any evil is to befall the world Israel may be sure to have the lion's share if not all of it.

(25) Sc. by the moon also. The lunar month is one of the foundations of the Jewish calendar.

(26) I.e., the sun only.

(27) The sun.

(28) Dark and overcast.

(29) Lit., 'at its entry', Sc. to its imaginary home of rest for the night.

(30) Ex. XII, 12.

(31) Jer. X, 2.

(32) The vice-president of the Sanhedrin. The nasi was the President.

(33) With a memorial address.

(34) Cf. Deut. XXII, 24.

(35) The moon and the stars.

(36) Animals that cannot be prevented from ravaging the fields of others, v. B.K. 79b.

(37) Even though they are their own.

(38) In the hope of claiming on them again.